טורקמניסטן היא מדינה מסתורית וסגורה מעיניים סקרניות. באמת יופי מזרחי, המדינה נרתעת מלהראות את פניה, ואין דרך לעולם הפנימי לכולם.
ממשלת טורקמניסטן לא מבקשת להראות לכולם את החיים במדינה, היא קמצנית בפיתוח יחסי מדיניות חוץ, אבל התיירות כאן מתחילה להתפתח בקצב מואץ.
טורקמניסטן מפורסמת לא רק בזכות התצורות הטבעיות המושכות את העין מהחולות של מדבר קרקום המפורסם, אלא גם בזכות ההיסטוריה והמסורות שלה. מחקרים של מדענים הוכיחו שמקורם של החיים בשטח המדינה לפני 3 מיליון שנים. כיום אוכלוסיית המדינה מונה 5.2 מיליון איש.
אתרי טורקמניסטן
המראות של טורקמניסטן הם בעיקר שרידי יישובים ויישובים עתיקים, מסגדים מימי הביניים, ארמונות שליטים. אבל מבנים מודרניים, במיוחד בבירה - אשגבאט - הם בעלי ערך היסטורי ויש להם הוד והיופי של גימור במסורת המזרח.
פלאי העולם: "שערי הגיהנום", טורקמניסטן. תיאור
350 ק"מ מאשגבאט, בעיירהדרוואזה, ואחד מפלאי העולם נמצא - מכתש לוהט, הנקרא "שערי הגיהנום". טורקמניסטן היא הבעלים של התופעה המיסטית הזו. למה מיסטי?
כן, כי כל תייר שביקר בחולות השחורים של הקרקום, שם נמצאים "שערי הגיהנום", יזכור את טורקמניסטן לזמן רב ולא יוכל עוד לפקפק בקיומו של הגיהנום. גן עדן.
תארו לעצמכם שבאמצע ממלכת החול של מדבר קרקום שוכן מכתש עם להבות בורחות מגרונו! לפעמים הם מתנשאים לגובה של 10-15 מטרים. כל התמונה המבשרת רעות זו מלאה בקולות הגז הנקרע מהאדמה - למה לא דלת לגיהנום? זה לא נשכח!
"שערי הגיהנום" טורקמניסטן וממשלתה ניסו למלא אותה באדמה, כדי להפוך פיתוחי גז טבעי לפעולה. אבל עד כה ללא הצלחה.
ואיך נוצרו ה"שערים לגיהנום"? טורקמניסטן לא מסתירה את זה. אתה יכול ללמוד על זה ממקורות רבים. מתברר שאת המקום המסתורי של דרוואזה, או "שערי הגיהנום", גילתה טורקמניסטן ב-1971. היו פעולות קידוח בשדה גז טבעי חדש. העובדים נתקלו בחלל תת קרקעי עצום, בעומק של כמה מטרים, מה שהוביל להרס אסדת הקידוח וכל הציוד. הכל פשוט נפל לאדמה. העובדים לא נפגעו באורח נס. וגז יצא מהבור של כדור הארץ, שהיווה סכנה לעובדים, לאוכלוסייה המקומית, לבעלי חיים ולנציגים אחרים של החי.
ואז והתקבלה החלטה להצית את הגז עד שישרף כליל. אבל המכתש הלוהט עדיין קיים, מאגרי הגז כה גדולים שאף אחד לא יודע מתי ייגמרו. הסיפור הזה כבר הפך לאגדה, ומאות תיירים מגיעים למקום כדי לראות בעצמם את קיומה של דלת לגיהנום.
Darvaza נראה מדהים, במיוחד בלילה. מאות להבות בוערות נראות למרחוק, ועל רקע חולות שחורים הן מייצגות לפידים בוערים ללא הרף בגדלים שונים. אתה עלול לחשוב שאתה בעולם אחרי סוף העולם.
להיות ליד המכתש לא בטוח: טמפרטורה גבוהה, אדי גז בוערים, קשיי נשימה - זה מה שזה מביא.
לא רחוק מדרבזה יש עוד שני מכתשים ממוצא דומה, אבל אין בהם עוד אש. החלק התחתון של אחד מהם מכוסה בבוץ, מבעבע בלי סוף תחת פעולת הגז הנמלט, ולשני יש תחתית מכוסה בנוזל טורקיז.
לאחרונה התיישב הכפר דרוואזה מחדש, אבל מדי שנה מתאספים תושבים מקומיים באתר הכפר לשעבר, מדליקים מדורות, מבשלים פילאף וזוכרים את חייהם במקום הזה.
