למעלה משלושת אלפים שנה חלפו מאז מלכותו של שלמה המלך. תחתיו נבנה מקדש מלכותי, שבו נשמרו שרידים מקודשים לעם היהודי. המבנה הוקם על ראש הר גבוה. האדריכלים שעבדו על הפרויקט הספציפי הזה העלו את הרעיון של הנחת גרם מדרגות רחב ויפה ממונוליטים של אבן לבנות לבית המקדש. התוצאה הייתה נס אמיתי!
הבניין נוצר לא כאנדרטה למלך, אלא כמקום קדוש לאלוהים, שנועד לקרב את ההתגלויות האלוהיות לעם. לאורך ההיסטוריה של המדינה, בית המקדש נהרס, שוקם, נחרב שוב. אבל המקום הקדוש בכל זאת הצליח להישמר - ועד היום הוא מזהה את לבם של כל היהודים. והכותל הבוכה (כותל בית המקדש) בעולם המודרני נחשב לסמל של העבר ותקווה לעתיד.
כדאי לומר שבתחילה לא הייתה לחומת הבכיה קדושה מיוחדת. זה היה רק מבנה הגנה סביב הר הבית. מאוחר יותר החל המלך הורדוס לחזק אותו, ובסופו של דבר יצר ביצור אמין ועוצמתי. כיום, חומת הבכיה בירושלים, שנבנתה על ידי אלפי אנשים לפני יותר מאלפיים שנה, היא סמל לתקומה, התגלמות כל רצונות העם שישראל היא ארץ מולדתם עבורו.קדושתו של המקום הזה רק גדלה עם השנים. דורות באו בזה אחר זה, והמבנה שנבנה להגנה הפך לסימן לרוחם האיתנה של היהודים.
פעם החומה הבוכה בישראל הייתה חלק מרחוב של עיר. גרו כאן אנשים, התבצע מסחר. איש לא התפלל בקרבתו - המאמינים העדיפו לעשות זאת ליד החומות בחלקה הדרומי והמזרחי של העיר. את העובדה שהמקום הזה יהפוך למקדש לכל העם הישראלי, אז אף אחד לא יכול היה לחשוב אפילו. החומה הבוכה זכתה להכרה כללית במאה ה-16, בתקופה שבה ירושלים הפכה להיות כפופה לאימפריה העות'מאנית. אז התחיל סיפור חדש לבנייה. כיום הוא מושא עלייה לרגל עבור כל היהודים; על פי המסורת, עליהם להגיע לכאן שלוש פעמים בשנה.
באופן כללי, לחומה הבוכה יש היסטוריה עשירה מאוד, לפעמים אפילו טרגית. בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות הישראלית, נכבש המקום הקדוש על ידי הלגיון הירדני. למרות שבתנאי שביתת הנשק שהושגו ב-1949 הורשו יהודים לבקר בה, בפועל זה כמעט ולא זכה לכבוד. רק בשנת 1967 שחררו צנחנים של צבא ישראל את ירושלים במלחמת ששת הימים ובמקביל את הכותל. לבסוף, כל מי שחפץ זכה להתפלל ליד המקום הקדוש. החומה הבוכה זמינה לכולם.
היום אתה יכול לראות אנשים מתפללים כאן בכל עת. אלפי עולי רגל ותיירים מבקרים בישראל כדי לגעת בהיכל, בקשו מהקב ההכי אינטימי, להשאיר פתק בין האבנים עם בקשה לאלוהים. על פי המסורת, כדי להתפלל, גברים ניגשים לחומה משמאל, ונשים מימין. בית הכנסת הגרנדיוזי מתחת לשמי ישראל הוא גם מקום לכל מיני טקסים וטקסים של העם היהודי. הכיכר מול החומה מארחת חגיגות ממלכתיות, ומגויסי הצבא הישראלי נשבעים כאן.