אולי אין אדם שלא יודע היכן נמצא הקולוסיאום. כולנו יודעים מהקורס בהיסטוריה של בית הספר שהבניין הגרנדיוזי הזה ממוקם באיטליה. כל תייר שמגיע לרומא לא יכול לעבור ליד הבניין הזה, שנבנה בראשית תקופתנו והשתמר עד היום. הוא היה ממוקם בחלק המזרחי של הכניסה לפורום הרומי. אי אפשר שלא להבחין בקולוסיאום, שכן המוני תיירים מקיפים אותו ללא הרף, מכוניות צופרות חולפות בקרבת מקום, וגובהו שווה לגובהו של בניין בן 15 קומות.
אם ניקח בחשבון את המראות של איטליה, אז המבנה האדריכלי הזה תופס את אחד מהעמדות המובילות ביניהם מבחינת נוכחות ואטרקטיביות למטיילים. אחת השאלות הנפוצות ביותר שמקומיים שומעים מזרים היא: "איפה הקולוסיאום?" בניין מונומנטלי זה נקרא במקור האמפיתיאטרון פלביוס, בנייתו החלה בשנת 72 והסתיימה בשנת 80 לספירה
מלאכותי נבחרה לבניית היצירה הזואגם ליד בית הזהב של נירון. הקולוסיאום באיטליה באותה תקופה היה הבניין הגרנדיוזי והמלכותי ביותר. זו הייתה אליפסה - אורכה 188 מ' ורוחבה 156 מ'. בין חומותיו הוא יכול לאסוף עד 50,000 צופים בו זמנית. מכשירים מכניים מיוחדים אפשרו למתוח גגון ענק שהגן על האורחים מהשמש הקופחת או הגשם.
היום היצירה הארכיטקטונית הייחודית הזו נמצאת בהריסות, והייתה פעם סימן ההיכר של המדינה, המפארת את רומא העתיקה לכל העולם. הקולוסיאום אסף באופן קבוע צופים מכל רחבי איטליה למופעים מרגשים ובו בזמן אכזריים ועקובים מדם. לכבוד פתיחתו, החג נמשך 100 ימים, ובמהלכם נערכו אלפי קרבות גלדיאטורים, גם זה עם זה וגם עם חיות טורפות אקזוטיות שהובאו לכאן מכל רחבי האימפריה.
באותם ימים, כולם ידעו היכן נמצא הקולוסיאום, מהאצולה ועד לאיכרים רגילים. לבניין היו 80 כניסות נפרדות, שאפשרו לקהל להתיישב בתוך 15 דקות בלבד ולצאת מהבניין תוך 5 דקות. תיבה מיוחדת נועדה לקיסר, אז ישבו שרים ונציגי האצולה: ככל שהאנשים פשוטים יותר, המושבים שלהם היו גבוהים יותר.
לקולוסיאום היו מסדרונות תת-קרקעיים סודיים שדרכם טיפסו גלדיאטורים לזירה, ושם אותרו גם כלובים עם חיות מסוכנות, שהושלכו במנגנונים מיוחדים ישירות לבמה. עבור קרבות ימיים, הזירה הוצפה במיוחד במים. הלוחמים היו שבויי מלחמה, עבדים אופושעים. המשחקים נערכו כדי להגביר את יוקרתו של השליט, כדי להראות את עוצמת כוחו.
לאחר קריסת האימפריה הרומית, אנשים התחילו לשכוח היכן נמצא הקולוסיאום, מכיוון שהוא לא שימש עוד לאירועים. הבניין עצמו סבל משריפות, רעידות אדמה וחמדנות אנושית. שני שליש מהמבנה פורקו בימי הביניים לבניית מקדשים, כיכרות, טירות. הקולוסיאום הפך למעין מחצבה. כעת הבניין הגרנדיוזי הזה מעורר עניין במיליוני תיירים המגיעים לרומא מדי שנה כדי להביט בנס המחשבה האדריכלית.
