הרפובליקה של סרביה היא מדינה רב לאומית מפותחת במזרח אירופה. הוא ממוקם בדרום חצי האי הבלקני. משנת 2000 היא חברה באו ם, מאז 2012 היא מועמדת לחברות באיחוד האירופי. מבחינה מנהלית, המדינה מחולקת למספר אזורים. קוסובו וויבודינה נחשבו לאחרונה לאוטונומיות. האזור האחרון הוא האזור הרב-תרבותי ביותר באירופה.
היסטוריית ההתיישבות
מהמאה ה-6 לספירה ה. קהילות סלאביות עתיקות החלו להופיע בשטחה של סרביה המודרנית. לרוב הם אכלסו את האזורים המערביים של חצי האי הבלקני. מאה וחמישים שנה לאחר מכן, החלו להופיע אסוציאציות פרוטו-מדינתיות כאלה, כמו דוקלה, טרבוניה, זהומיה ופגניה. הגדולה והרב שבהן הייתה הנסיכות הסרבית. במשך זמן רב היו כל אזורי המדינות הבלטיות תחת שלטון האימפריה הביזנטית.במאה ה-14 הצליחה הנסיכות הסרבית להגן על עצמאותה. כך התחילה להתהוות המדינה המודרנית. בתקופה שבין 1330 ל-1350, הנסיכות שגשגה במהירות. אף על פי כן, לקראת סוף המאה, שוב נכבשה סרביה. עכשיו היא הפכה להיותאזור מנהלי של האימפריה העות'מאנית. לאורך המאה הבאה הגיעו אלפי טורקים לשטח הנסיכות. ראוי לציין שעד אמצע המאה ה-16 כללה אוכלוסיית סרביה מחצית מנציגי הילידים של האימפריה העות'מאנית.
בסוף המאה ה-17 הפכה הנסיכות לחלק מהמדינה האוסטרית. מתחילת 1810 התרחשו בסרביה כמה התקוממויות גדולות. מלחמת האזרחים גבתה אלפי חיים. ורק בשנת 1878 הוכרזה בברלין על עצמאותה המיוחלת של המדינה. בתחילת המאה ה-20, המדינה החדשה כללה שטחים כמו קוסובו, חלק מסנדז'אק ומקדוניה. במהלך מלחמת העולם הראשונה והשנייה איבדה המדינה חלק מרכושה. מונטנגרו נפרדה מסרביה ב-2006 ומקוסובו כעבור כמה שנים.
Demography
מפקד האוכלוסין הראשון במדינה התקיים רק בסוף 2011. גם אז הדמוגרפיה של סרביה הייתה שלילית. לפי המפקד אוכלוסיית המדינה מנתה כ-7.5 מיליון איש. במקביל, המספר הגדול ביותר צוין באזורי דרום וצפון הארץ. Šumadija, בלגרד ו- Vojvodina הם הבאים בתור עם אינדיקטורים דומים. באשר לקוסובו, אוכלוסייתה מונה קצת יותר מ-1.7 מיליון תושבים.המשבר הדמוגרפי מתווסף לשיעור תמותה גבוה. לפי אינדיקטור זה, סרביה מקדימה את כל מדינות אירופה. שיעור התמותה עולה על שיעור הילודה בכמעט 40%. תוחלת החיים הממוצעת היא 74 שנים. מאז אמצע שנות ה-2000, משפחה גדולה נחשבת נדירה עצומה.
בשנים האחרונות רמת ההגירה בארץ נשמרת על 0%. יתרה מכך, עשרות אלפי אנשים צעירים כשירים עוזבים את סרביה מדי שנה.
הרכב רב לאומי
אוכלוסיית סרביה היא 83% ילידים. הקבוצה האתנית השולטת הבאה היא ההונגרים. חלקם הוא כ-4%. רוב ההונגרים מרוכזים באזור וויבודינה. מבין שאר הלאומים הרבים ביותר, כדאי להדגיש את הצוענים, הקרואטים, הבוסנים, הסלובקים, הוולכים, המונטנגרים, הרומנים והמקדונים.בקוסובו, האלבנים מייצגים את רוב האוכלוסייה - יותר מ-93%. בוסנים, סרבים וטורקים באו בעקבותיהם. לגבי דת, סרביה היא מדינה ליברלית. רוב האוכלוסייה מחשיבה את עצמה לכנסייה האורתודוקסית. שיעור הנוצרים הוא כ-85%. בני קהילה קתוליים - כ-5.5%. שאר התושבים הם מוסלמים או פרוטסטנטים.
אוכלוסיית סרביה
מאז שנות ה-90, האינדיקטורים הדמוגרפיים של הרפובליקה משאירים הרבה מה לרצות. הרשויות במדינה מנסות להניע את התושבים להעלות את שיעור הילודה, אך חוסר היציבות הכלכלית והמתחים הפוליטיים משחקים תפקיד שלילי.
משנת 1990 עד 1995, אוכלוסיית סרביה גדלה רק ב-180 אלף איש. עד סוף תקופה זו מנתה האוכלוסייה 7.74 מיליון תושבים. בשנים הבאות, מונה האוכלוסין הסרבי החל לרדת. דינמיקה שלילית מצוינת עד היום. מ-1995 עד 2005 המספראוכלוסיית סרביה ירדה ב-300 אלף איש. במהלך 10 השנים הבאות, הוא ירד בעוד 4%. מדי שנה, כתוצאה מהגירת תושבים מקומיים ושיעור תמותה מוגבר, מאבדת הרפובליקה עד 0.49% מתושביה.
מספר ב-2015
עד ספטמבר 2015, אוכלוסיית סרביה ירדה בכמעט 25 אלף איש. מומחים מציינים כי עד סוף השנה הנתונים יעמדו על יותר מ-33,000 תושבים. כתוצאה מכך, עד ינואר 2016, אוכלוסיית הרפובליקה תיפול לרמה של 7.09 מיליון איש. לפיכך, גידול האוכלוסייה יתברר שוב כשליל ויעמוד על כ-0.47%.
בשנת 2015 נולדו כ-60 אלף ילדים, ופי 1.5 יותר אנשים מתו. הצמיחה הטבעית נותרה על -50%. לא היה זרם הגירה בסרביה כבר כמה שנים.
מעניין שבכל יום נולדים בארץ כ-180 ילדים. במקביל, שיעור התמותה הוא עד 270 אנשים. הירידה היומית באוכלוסיה נותרה בסביבות 90.
