לנוסע הממוצע, נחיתה מוצלחת בשדה התעופה היא סוף המסע. אבל מעטים חושבים שההכנה לכך מתחילה הרבה לפני שהמרכב נוגע ברצועה. מהירות הנחיתה הממוצעת נעה סביב 200 קמ ש. המטוס עובר מספר שלבים, נוגע במסלול (ברגע זה, ככלל, ממריא ענן אבק מאחורי המטוס), ואז מוריד מהירות לפי אלגוריתם מיוחד ועוצר.
כדי להשלים את הטיסה בהצלחה, נדרשת עבודה מתואמת של שני הטייסים (קפטן וטייס משנה) ומספר בקרי תנועה אווירית. אם אחד הקישורים נכשל, התוצאה בדרך כלל זהה. לפי הסטטיסטיקה של תאונות תעופה, המראה ונחיתה של כלי טיס הם שני הרגעים המסוכנים ביותר בכל טיסה.
כבה טלפונים ניידים
במטוסי נוסעים אולטרה-מודרניים אולי הביטוי הזה לא נשמע, אבל ברוב המטוסים יש להקפיד על דרישה זו. תקנות בטיחות הטיסה להן אתה מסכים עם העלייה למטוס מחייבות אותך לציית לפסקה זו על מנת למנוע הפרעה להפעלת המכשירים, הנפוצים יותר במטוס נוסעים מודרני.מאות. כמובן שעם מחשוב נרחב נראה שכמות המכשירים ירדה, מחשב על סיפון אחד מפקח על הכל, אבל, למשל, מחשב זה מקבל נתוני גובה ממד גובה שנמצא על הפאנל מול איש הצוות היושב על שמאלה. אם מדברים על פרמטרים אחרים של טיסה, אז מספר החיישנים שהמחשב בודק מולם לא הצטמצם, אלא להיפך.
ככה נראה תא הטייס של בואינג 777. מסכי מחשב על הסיפון (לכל טייס יש משלו) והפקדים ממוקמים בלוח אופקי בין הטייסים. המסכים עצמאיים - כל טייס יכול לצפות ולהתאים את המידע הדרוש לו כרגע. נחיתת המטוס מתבצעת באמצעות מכשירים בעלי מסכים נפרדים מול ההגה, אך בשדות תעופה חדשים, המחשב שעל הסיפון מסוגל לקיים אינטראקציה עם ציוד המסלול עצמו.
החזר את הבליינדים למיקומם המקורי (פתוח)
הבקשה להרים את הווילונות מבוססת על מאפייני העיצוב של תוחם מודרני. טייסים, היושבים בתא הטייס, יכולים להעריך את המצב בטיסה לפי קריאות המחשב, אך המחשב או החיישן לא יראו מיד מצב חירום כלשהו. אבל לא הם ולא המחשב מסוגלים לראות מה קורה עם הכנפיים. המכשירים יתקנו את דליפת הדלק, אך המכשיר אינו מסוגל לומר היכן בדיוק היא מתרחשת. ואם נחיתת המטוס תתבצע עצמאית, הדיילות, בעלות תמונה מעל הסיפון, יוכלו להזהיר את הטייס, ודרכו את שירותי הקרקע.
מה חברות לא יגידו
יש כמה כללים, הומה שהחברה לא תספר לכם, אבל כדאי להכיר אותם. כל חברה היא חלק מקבוצה, ולפעמים שימוש במטוסים של קבוצה אחת (או סתם חברה) יעזור לחסוך בכרטיסים - כל חברות התעופה מעריכות את תוכנית הנאמנות. כדאי לבדוק את הביקורות של החברה וכיצד היא מפעילה את התוכנית לפני הטיסה.
מומלץ תמיד לשאת איתך סוכריות מוצצות. המראות ונחיתה של מטוסים כרוכים בעלייה מהירה או אובדן גובה, ולמרות שקיימות כיום מערכות לפצות על שינויים בלחץ מעל הסיפון, הנוסעים עלולים לחוות גודש אוזניים ותחושות לא נעימות אחרות. אם אתם נוסעים עם ילד קטן, מומלץ להביא לו חוברת צביעה.
אם אתם טסים בפעם הראשונה, כדאי לזכור את השירותים. ניתן להשתמש בו בזמן נייח או בטיסה. אבל כשהמטוס מתחיל לנחות, הדיילת מחויבת לסגור אותו.
כדאי גם לשאול מראש כיצד תגיעו משדה התעופה למקום מגוריכם. עובדי החברה יודעים על כך, אבל ב-9 מתוך 10 מקרים הם יגידו לכם את הדרך הכי "יקרה". אם אתה טס לטיול תיירותי, שאל את השאלה הזו לסוכן. משלוח למקום המגורים כלול לרוב במחיר הסיור.
מצבי חירום
ייתכנו מצבים בכל טיסה הדורשים נחיתת חירום בשדה התעופה הקרוב. ברוב המקרים, לא נדרשת פעולה מיוחדת מהנוסע.
המטוס נחת על בטנו כתוצאה מבעיות בציוד הנחיתה. במקרים כאלה, מומלץ:
- צא מהמטוס במהירות;
- הישאר רחוק מהמטוס כדי שצוותי החילוץ יוכלו למצוא אותך;
- הסר את השולחן, ובהוראת הדיילות תעשה תנוחת נחיתת חירום.
ייתכן שהמצב הזה לעולם לא יקרה לך, אבל האמירה "התראה מראש=עם זרועות" עדיין לא בוטלה.
מסקנה
השלב האחרון של הטיסה הוא נחיתת המטוס. ואם הנוסע הממוצע יושב עד לעצירה מוחלטת של המטוס בקצה המסלול, אז למתלווים לטיסה ולמלווים על הקרקע מגיע שעת חירום. יש לתדלק את המטוס, לנקות ולהטיס אותו מחדש בהקדם האפשרי.
