תחנת הרכבת המרכזית של רוסטוב-על-דון היא תחנת צומת של מסילת הרכבת הצפונית הקווקזית, המוכרת כאחת הפופולריות בארצנו. מדובר במתחם המורכב משתי תחנות: המרכזית, ממנה יוצאות רכבות בינעירוניות, ואחת פרברי. תחנת הרכבת של רוסטוב און דון נראית מכובדת מאוד. מעטים יודעים שלבניין הזה יש היסטוריה סוערת למדי, שנמשכת כמעט מאה וחצי אחורה.
היסטוריה
תחנת הרכבת של בירת דון חוותה הרבה בהיסטוריה הארוכה שלה - גם מלחמת האזרחים וגם המלחמה הפטריוטית הגדולה, כאשר קרבות עזים התרחשו ממש בשטחה. מבנה תחנת הרכבת ברוסטוב הופיע ב-1875 - על הקרקע שהקצתה הדומה העירונית לבנייה. למרבה הצער, ההיסטוריה לא שמרה את שמו של מחבר הפרויקט של המבנה הראשון.
באותה תקופה, זו הייתה אחת מתחנות הרכבת הגדולות בדרום רוסיה, ממוקמת במישור ההצפה של נהר טמרניק.
תחנה במהלך מלחמת העולם השנייה
בתקופה קשה זו לכל הארץ, תחנת הרכבת ברוסטוב-על-הדון זכה לפאר על ידי סגן Ghukas Madoyan. בראשית ימי פברואר 1943 חיילי הגדוד המשולב של חטיבה 159 בראשותו חצו את הדון הקפוא על הקרח, כבשו את שטח העיר בהתקפה פתאומית.
עבור הנאצים זו הייתה הפתעה גמורה - רכבות עמוסות בציוד צבאי שהיו אמורות להישלח לטגנרוג המתינו על הפסים. תושבי העיר סייעו לחיילים בכל דרך אפשרית - בלחם ובתרופות, טיפלו בפצועים. בלחץ של כוחות אויב עליונים, קבוצתו של מאדויאן נסוגה לתחנה והחזיקה בה עד 14 בפברואר, למרות האש העזה של ארטילריה והפצצות אוויריות של האויב.
לפי עדי ראייה, נראה היה שלא רק האדמה, אלא גם האוויר בוער כאן. הודות למכונאי חיז'ניאק, שנהרג מאוחר יותר על ידי צלף אויב, הצליחו החיילים לעבור לבית היציקה של מפעל לנין (תיקון קטר). פצצות תעופה גרמניות נפלו על בניין התחנה הריק, וקבוצתו של מאדויאן, בחסות חומות המפעל החזקות, שמרה על התחנה תחת אש, ומנעה מהפולשים להשתמש במסילת הברזל.
Ghukas Madoyan זכה בתואר הגבוה של גיבור ברית המועצות בשנת 1943 על אומץ וגבורה בביצוע משימה קרבית. יתרה מכך, הישג זה צוין גם על ידי נשיא ארה"ב רוזוולט, שהעניק לגיבור את מדליית הזהב של צבא ארה"ב.
Recovery
מיותר לציין שבמהלך קרבות כאלה נהרס למעשה בניין תחנת הרכבת ברוסטוב. מאוחר יותר הוא שוחזר, הושלם ושוחזר שוב ושוב. בסוף שנות השבעיםשל המאה הקודמת, הבניין פורק בחלקים על מנת לפנות מקום לתחנה מודרנית חדשה עם מלון רב קומות.
בשנת 2004 הושלם שחזור רחב היקף של המתחם, ולאחריו נוספה מתחם עם חדרי המתנה מרווחים ויציאות נוחות לרציפים מעל המסילות לבניין התחנה. המהנדסים והאדריכלים של Kavzheldorproekt, בראשות V. A. Sukhorukova, תכננו בתחילה את יצירתם של שלושה מתחמים, כמו גם בניית גשר רכבת לנוחות העלייה והירידה מהנוסעים. כמתוכנן, במפלס התת-קרקעי של התחנה תפוס חניון, ובקומה השנייה נמצא מרכז מסחרי.
יש שלושה רציפים וחמש פסי רכבת בתחנה המרכזית. שלוש דרכים נוספות מתרוצצות. הרציפים יכולים להכיל עשרים ושמונה מכוניות.
היום, רוסטוב-גלאבני היא תחנת הרכבת הגדולה ביותר בדרום רוסיה עם זרימת נוסעים וקיבולת גדולה. יש כמה בתי קפה, מסעדה, חדר מיון, מלון, אחסון מזוודות בשטח התחנה.
ככל שתנועת הנוסעים גדלה מדי שנה, מתוכנן בקרוב בנייה מחדש וציוד מחדש טכנולוגי.
פיתוח נוסף
השחזור הבא של תחנת הרכבת ברוסטוב מספק הרחבה וסידור של רציפים לרכבות מהירות, והקמת מתחם רב תכליתי. הפרויקט שפותח מציע שלושה סוגים של שחזור: ליניארי, שטחי ותת-קרקעי. מתוכנןפיתוח השטח התת קרקעי של שטח התחנה: מתחם קניות ובידור צריך להיות ממוקם בשני מפלסים. לפיכך, שיקום עם הגדלת מדדי שירות התחבורה ורמה תפקודית יוביל ליצירת מתחם תחנה מודרני גדול.
