חרטום (סודן) היא בירת מדינה בצפון אפריקה הגובלת בלוב, מצרים, צ'אד, אתיופיה ואחרות.
בשל תנאי האקלים והקרבה של שני מדבריות צפוניים, העיר נחשבת לאחת החמות בעולם. בקיץ, יש עלייה בטמפרטורה עד חמישים מעלות, בחורף - עד ארבעים. בירת סודן ממוקמת בחלק הצפון-מזרחי של המדינה במפגש של שני העורקים הראשיים של אפריקה - הנילוס הכחול-לבן.
ההיסטוריה של העיר מתחילה ב-1823. באותה תקופה הייתה חרטום חיל המצב של החיילים המצרים ומקום מגוריו של המושל הצבאי. עם כניסתם של האירופים לארצות אפריקה, העיר החלה להתפתח במהירות. בשנת 1834 הפכה חרטום לבירת סודן. הודות לשוק הגדול ביותר של סחר העבדים, בשנים 1825 - 1880 הגיעה העיר לשיא שגשוגה. באותה תקופה, מגלי היבשת רבים השתמשו בה כנקודת מוצא למסעותיהם באפריקה.
היום בירת סודן היא מרכז התחבורה, הפיננסי, התעשייה והתרבות הגדול ביותר. נהר הנילוס מתנגןתפקיד חשוב בפיתוח העיר. היא מייצאת את רוב הסחורות המיוצרות בארץ, ומייבאת חלק גדול מהיבוא. בנוסף לנתיבי הנהר, מצטלבים כאן כמה קווי רכבת ורכב. למרות שהתעשייה בעיר מפותחת גרועה, מפעלי המגזר החקלאי ותעשיית זיקוק הנפט גוברים על תעשיית מתכת. תושבים מקומיים של הסביבה עוסקים בחקלאות. יצוא כותנה מהווה אחוז ניכר מכלכלת סודן.
תודות לאגורה אחת, אוכלוסיית חרטום מונה כ-4 מיליון איש. הם בעיקר אירופאים, סודנים, נובים וקבוצות אתניות. נכון לעכשיו, זוהי עיר משולשת יוצאת דופן המשלבת שלושה פרברים: חרטום (מקום מושבה של הממשלה), אומדורמן (מושב הפרלמנט) וצפון חרטום (בירה תעשייתית). סודן מפורסמת בזכות המפעלים העיקריים הממוקמים בחלק זה של העיר: בתי מלאכה לרכבת, ארגוני תעשיות קלות ומזון, מספנות של ספינות נהר ומפעלי תרופות. שדה התעופה הבינלאומי ממוקם גם בפרברי חרטום.
בירת סודן בנויה בעיקר עם בנייני מגורים נמוכים. בתים בני שלוש קומות לאורך הרחובות הרחבים. לאורך קו המים של חרטום נמצא החלק העתיק והירוק ביותר של העיר, ואחריו מבנים חדשים מסוג מודרני, ובפאתי העיר יש מגורי עבודה עניים.
מרכז חרטום הישנה הוא תרבותימֶרְכָּז. יש ספרייה, אולם הכנסים הגדול ביותר, ביתן תצוגה, התיאטרון הלאומי. קצת יותר רחוק, מעבר לגשר, נמצא קמפוס האוניברסיטה. מרוכזים בו כמה מוסדות מחקר וכמה מכונים: טכנולוגי, טקסטיל, הנדסת מכונות, פיננסי, פוליטכני.
בירת סודן עשירה במוזיאונים ובתערוכות שונות. אורחים המבקרים יתעניינו בביקור במוזיאון הלאומי לאתנוגרפיה. הוא מציג לצפייה של תיירים סקרנים פריטי בית של איכרים מקומיים, כלי נשק וביגוד לאומיים.
