סרי לנקה היא גן עדן לתיירים. המדינה גדושה בחופים מהשורה הראשונה ובמלונות מודרניים. וכמובן, יש מה לראות כאן! יש הרבה אטרקציות בסרי לנקה. אלו מנזרים ומקדשים בודהיסטים, מערות מסתוריות, גנים יפים. אבל המקום הראשון אליו שואפים אורחי האי להגיע הוא רמת הורטון. הפארק הלאומי מושך אליו תיירים עם הנופים המדהימים שלו, כמו גם העובדה שאתה יכול לבקר בו בעצמך, מבלי להיות מלווה במדריך בתשלום.
Description
הרמה ממוקמת במרכז הארץ, 32 קילומטרים מעיירת הנופש נוווארה אליה. הוא ממוקם בגובה של 2100-2300 מטר ותופס שטח עצום של 3160 דונם. המקום קיבל את שמו מרוברט וילמוט-הורטון, המושל הבריטי של ציילון. כאן נמצאים הרי קריגלפוטה וטוטפולה - אחת הפסגות הגבוהות של סרי לנקה. מה לראות בפארק הלאומי? הרבה מפלים, צמחייה מדהימה, חיות בר עשירות וכמובן "קצה כדור הארץ" המפורסם.
בהורטון תוכלו לפגוש באופן תיאורטי נמיות, חזירי בר, נמרים, גולמנים, סנאים ענקיים. אבל לעתים קרובות יותר בדרך תיירים נתקלים בציפורים ופרפרים יפים, קופים, צבי זמבר, נציגי דו-חיים. בסך הכל חיים כאן 87 מיני ציפורים, 24 - יונקים, 9 - זוחלים ו-8 - דו-חיים.
צמחיית הפארק נמצאת כעת בסכנה, שכן היערות מתים לאיטם עקב הצטברות חומרים מזיקים באדמה ובצורת מתמדת. נושא שימור הצמחייה במישור מטופל כעת על ידי המחלקה לשימור חיות בר.
תכונות של ביקור
אתה יכול להגיע לפארק הלאומי מכל מקום בסרי לנקה. רמת הורטון היא אטרקציה פופולרית, ולכן מאורגנים כאן הרבה סיורי תיירות מעיירות הנופש של המדינה. אתה יכול לבקר את הרמה בעצמך. אז אתה יכול לבחור את הזמן האופטימלי ביותר לטיול בפארק ולא יהיה מוגבל למסלול של קבוצת התיירים.
עדיף להגיע למישור הורטון מוקדם בבוקר, כשהשמש זורחת כאן וכל היצורים החיים יוצאים מהמקלטים שלהם. סיורים מאורגנים, במקרה הטוב, מגיעים עד עשר בבוקר, ובשעה זו מזג האוויר מתדרדר, ערפל יורד, ואי אפשר לראות את כל היפות. וכמובן, ביקור בעצמך יעלה פחות.
כניסה לטריטוריה ולמסלול
לתיירים, הכניסה מתבצעת דרך שני מחסומים. יש גם תשלום עבור הביקור והכניסה לתחבורה. נוסעים עוברים מהמחסום למפקדה, שםיש מוזיאון קטן של רמת הורטון. מכאן מתחיל מסלול התיירות הראשי. הוא מעגלי, כך שלא משנה באיזו דרך תלכו, עדיין תראו את אותם הנופים, רק ברצף אחר. אורך הטבעת 9.5 קילומטרים. ייקח לפחות שלוש שעות להשלים את כל המסלול, אבל עדיף לאפשר יותר זמן להליכה. בדרך תתקלו בפלטפורמות צפייה שונות, ביניהן ראוי לתשומת לב מיוחדת "סוף העולם". רמת הורטון שופעת גם נחלים, אגמים ונהרות, ואם יתמזל מזלכם, תוכלו לראות בעלי חיים.
מפלי מים
על שביל התיירות הראשי של הפארק, על יובל של נהר בליהול, יש מפל מדהים על שמו של החוקר סמואל ווייט בייקר, שגילה אותו ב-1845. זהו נחל מים דו-מפלסי הנופל מגובה של עשרים מטר.
המפל החזק ביותר בפברואר. בסרי לנקה, בזמן הזה, הנהרות מלאים ככל האפשר בגלל הגשמים העזים הקודמים. מים הנופלים מלמעלה נשפכים לבריכה ארוכה, היוצרת נוף עוצר נשימה. עד סוף מרץ המים עוזבים את ההרים, המאגרים הופכים לנחלים, ולא תראו מראה כה מכשף. אגב, שחיה בבריכת מפלי בייקר אסורה! יש לקיים איסור זה. ישנן מלכודות שונות במים, שנופלות אליהן אנשים רבים איבדו את חייהם.
אם אתם מבקרים בפארק במהלך העונה הגשומה, שימו לב שהעלייה והירידה למפלים עשויות להיות חלקות מאוד. מסביב לזרם המים הנופל ניתן לראותרודודנדרונים ושרכים רבים. אזורי צפייה ומקומות מיוחדים עם הזוויות הטובות ביותר לצילומים נוצרו ליד האטרקציה.
מלבד המסלול הראשי, יש עוד כמה שבילים בפארק הלאומי. תיירים ממעטים לבקר אותם, כי אין מראות איקוניים. עם זאת, אם יש לך זמן וחשק, אתה יכול ללכת בשבילים נפרדים כאלה למפלי אגרה ומפלי סלאב רוק. הם גם די יפים וראויים לתשומת לב.
"קצה כדור הארץ" (המכונה "סוף העולם")
זהו אחד מהמקומות הטבעיים המפורסמים ביותר בסרי לנקה. במישור הורטון, תיירים רבים מגיעים רק כדי לבקר באטרקציה הזו, שהיא צוק אנכי חד, תחילה בגובה 328 מטר, ולאחר מכן עוד 1312. מכאן נפתח נוף שאין שני לו, שהוא פשוט עוצר נשימה! הארץ מסתיימת ממש מתחת לרגליך, וקשה להבין אם אתה עומד על קצהו או להיפך, מביט מקצה השמים אל הארץ. ישירות לפניך יש רק אוויר, ומשטח מוצק נמצא איפשהו הרחק למטה. במקרה של מזג אוויר טוב, אתה יכול לראות את הכחול של האוקיינוס ההודי מצוק בין ההרים.
היפה ביותר ב"קצה כדור הארץ" עם עלות השחר, כאשר עקב אידוי הלחות, עולים עננים כבדים ונמוכים רבים במעלה קילומטר וחצי ונמצאים ישירות מתחת לרגליו של אדם. נראה שאין אדמה למטה בכלל - רק השמים. כשהעננים נפרדים, נפתח נוף יפהפה, הטוב ביותר בסרי לנקה.
בביקור באטרקציה, כדאי להיזהר: מה שאתה רואה מתוך הרגל יכול לגרום לך לסחרחורת. למרות שנפילה מצוק היא כמעט בלתי אפשרית: מרפסות התצפית מצוידות בכל ציוד הבטיחות וההגנה הדרוש.
העונה הטובה ביותר לבקר
אולי הזמן הטוב ביותר לבקר ברמה הוא מדצמבר עד פברואר. בסרי לנקה, בתקופה זו, הגשמים נפסקים ואין חום מתיש. בנוסף, המונסונים מפסיקים לנשוב ברחבי האי, ויש יותר סיכויים לתפוס מזג אוויר טוב בהורטון. עונה טובה היא גם ממארס עד מאי, כאשר הצמחייה בשיאה ביותר.
על ביקור בפארק הלאומי בחודשים יוני-ספטמבר עלול להאפיל על ידי רוחות חזקות, שהופכות אותו לקר מאוד על הרמה. למרות שעדיין יש מעט גשם בתקופה זו. שיא המשקעים הוא באוקטובר-נובמבר. החודשיים הללו נחשבים לתקופה הגרועה ביותר לחופשה בסרי לנקה בכלל ולטיול ברמת הורטון בפרט.
טיפים לתיירים
כפי שכבר ציינו, עדיף להגיע לפארק בפתיחה, בשש בבוקר. בבוקר הטמפרטורה כאן יכולה לרדת לשתים עשרה מעלות, כך שלא יהיה מיותר להתלבש חם. כמו כן, רצוי להביא עמכם מעיל גשם. תצטרכו נעלי הליכה נוחות, שכן המסלול אינו אחיד: איפשהו תצטרכו לטפס על גבעה, איפשהו תצטרכו לקפוץ מאבן לאבן או לפלס דרך בין שיחים ירוקים. נעליים או כפכפי חוף אינם מתאימים לטיול כזה. הצטיידו במים. על פי הכללים של רמת הורטון, לא ניתן להכניס משקאות לשטח שבואריזות פלסטיק וקצת מזון. הגבלות אלו נועדו להבטיח שתיירים לא יאכילו את בעלי החיים שחיים כאן. אל תזרוק פסולת באזור הפארק, אלא קח אותה איתך.
תשלום ושעות פתיחה
הפארק הלאומי פתוח למבקרים מדי יום מ-6:00 בבוקר עד 18:00 בערב. מכירת כרטיסי הכניסה מתבצעת רק עד השעה ארבע אחר הצהריים. זרים משלמים כדי לבקר ברמה ברופי, אך על סמך המחיר המשוער בדולרים. למבוגרים, כרטיס יעלה חמישה עשר דולר, שהם כ-2,300 רופי (850 רובל). עבור ילדים בני שש עד שתים עשרה, הם גובים עמלה של שמונה דולרים, כ-1,250 רופי (460 רובל). ילדים מתחת לגיל שש מבקרים בפארק בחינם בליווי מבוגר. לעלות המצוינת מתווספות דמי שירות של שמונה דולרים. מי שרוצה יכול ללון במישור הורטון, אבל במקרה זה יצטרכו לשלם מחיר כפול.
עבור כניסה בתחבורה, נגבה תשלום ליחידת רכב: לרכב שטח או מיניוואן - 250 רופי (90 רובל), לרכב - 125 (45 רובל). אם תרצו לטייל לאורך מסלול הפארק עם מדריך אישי, זה יעלה עוד 750 רופי (280 רובל). אגב, תושבי סרי לנקה מבקרים באטרקציה במחירים נמוכים בהרבה. המחיר לעיל מיועד לזרים בלבד.
איך מגיעים
במישור הורטון, עדיף לארגן טיול מערי תיירות הממוקמות במרכז סרי לנקה: אלה, נווארה אליה,קנדי, באדולה. לא סביר שניתן יהיה להגיע לפארק הלאומי ולראות את כל המראות מאתרי נופש על החוף ביום אחד. הדרך הקלה ביותר היא לצאת כחלק מקבוצת טיולים, ואז הטיפול בהסעות לא יהיה עליך, אלא על המארגן. אבל עדיין עדיף לבקר במישור בעצמך.
כדי להגיע לכאן מוקדם בבוקר, עדיף לצאת בערב וללון במלון בעיירה אוהיה או במקום אחר באזור. לאחר מכן, לאחר שהתעוררו מוקדם בבוקר, תוכלו להגיע למחסום הורטון בטוקטוק. מי שאין ברשותו רכב משלו יכול להגיע לאוחיה בתחבורה ציבורית. רכבות נוסעות מנווארה אליה, קנדי וקולומבו במסלול זה.
עלות נסיעה
לאן שלא תגיעו לבד, בשלב האחרון אתם עדיין צריכים לשכור טוק-טוק או לשכור רכב, כי התחבורה הציבורית לא מגיעה ישירות לפארק הלאומי. נסיעה מנווארה אליה בטוק-טוק לשני כיוונים תעלה כ-3,500 רופי (1,295 רובל), בעוד שהנסיעה בכיוון אחד תארך כשעתיים. עבור ג'יפ או מיניוואן תצטרכו לשלם החל מ-4,500 רופי (1,665 רובל), אבל אם אתם נוסעים עם חברה גדולה, זה מועיל, שכן התשלום נלקח כולו עבור המכונית.
אתה יכול לחסוך כסף אם אתה הולך לרמת הורטון לא מנווארה אליה, אלא, למשל, מהפוטאלה או בנדארוולה. מאוהיה, הגעה למחסום בטוק-טוק היא הדרך הזולה ביותר - 2000 רופי (740 רובל) בשני הכיוונים.
ביקורות
רמת הורטון מושכת מיליוני תיירים מדי שנה מחלקים שונים של העולם. המבקרים בפארק מתלהבים מהנופים המדהימים ומהנופים האקזוטיים המוזרים. רבים מציינים שזה גם מפתיע וגם מפחיד להיות על מרפסת התצפית ליד המצוק: יש קיר לבן ומוצק מלפנים ובאמת נראה שאתה עומד על קצה האדמה. באשר למסלול התיירות, המבקרים בהורטון מוצאים אותו מעניין ומרגש מאוד. אנשים אוהבים שאפשר להתחיל את המסלול משני הצדדים.
בין החסרונות, תיירים מציינים צפיפות גדולה של מבקרים אחר הצהריים. בשעות אלו מגיעים לרמה לא רק מטיילים עצמאיים אלא גם אוטובוסים עם תלמידי בית ספר. אנשים רבים רואים בעלות של כרטיסי כניסה במחיר מופקע ויקר באופן בלתי סביר. כך או כך, כל התיירים המבקרים בהורטון חוזרים משם עם זיכרונות נעימים. כמובן שיש גם תחושת עייפות, כי ללכת במסלול של כמעט עשרה קילומטרים זו משימה לא פשוטה. עם זאת, מה שאתה רואה שווה את זה! אלה שהיו ב"קצה כדור הארץ" חוזרים משם עם רושם גדול, שאותו הם שומרים לשארית חייהם.
