בוודאי שמעת את שמו של המאגר הזה בילדותך. היא קורצת עם אקזוטיות ומסתורין, סיפורים על פיראטים, כובשים ספרדים ואינספור אוצרות. אבל גם בלי האגדות היפות האלה, אגם Maracaibo אטרקטיבי בכל עת של השנה. הוא גדול, ציורי וייחודי, ולכן כדאי לראות אותו לפחות פעם אחת בחיים.
קצת היסטוריה ועובדות
אז איפה אגם Maracaibo ואיך זה? גוף המים המדהים הזה ממוקם בדרום אמריקה, במדינה הנקראת ונצואלה. זה לא רק הגדול ביבשת, אלא גם אחד העתיקים ביותר על פני כדור הארץ. כיום חופיו מכוסים במטעי קני סוכר וקקאו, אך לא תמיד זה היה כך.
גוף מים מלוח גדול, שלימים נודע בשם אגם Maracaibo, התגלה על ידי האירופים בשנת 1499. הספרדי אלונסו דה אוג'דה נפגע ממגוריהם של הילידים, הבנויים על כלונסאות: הפנורמה הזכירה לו את ונציה, ולכן כינה את האדמות הפתוחות "ונציה הקטנה", כלומר ונצואלה.נמל Maracaibo הגיח כאן לאחר שלושה עשורים.
אגם Maracaibo, שאת התמונה שלו ניתן לראות במאמר שלנו, הוא למעשה לגונה. הוא מחובר למפרץ ונצואלה על ידי מיצר רדוד בצפון. המאגר ניזון ממספר רב של נהרות ונחלים, ורבע מאוכלוסיית המדינה מתגוררת על גדותיה העצומות.
הופעת מאגר
אגם Maracaibo (דרום אמריקה) הוא עתיק מאוד. מאמינים כי זהו גוף המים השני הקיים שהתעורר על כוכב הלכת כחול העיניים שלנו. מאוחר יותר, ב-1823, יתקיים כאן הקרב המפורסם, שתוצאותיו אפשרו לוונצואלה להפוך למדינה עצמאית. אבל בעידן היווצרות התבליט של כדור הארץ, לא היו כאן אנשים. הוא האמין כי האגם הוא ממקור קרחוני. עם זאת, יש דעה אחרת. יש חוקרים הסבורים שבעבר נפל כאן מטאוריט, שיצר מכתש ענק. עם הזמן השקע הוצף במים וכך נראה האגם.
City of Maracaibo
אגם Maracaibo הגן על יישובים רבים על חופיו, אך הגדולה שבהם היא העיר בעלת אותו השם עם המאגר. יש לה כמה תאריכי ייסוד, אבל המקובל, וככל הנראה הוא 24 ביולי 1499 - היום שבו המשלחת הספרדית גילתה לראשונה מאגר ענק, הכריזה על אדמות אלו כנחלת ספרד והניחה את היישוב הראשון..
במאות השש-עשרה-שבע-עשרה, החופים הללו היו מקום מועדף על פיראטים (זכור קפטן בלאד - גיבורו של ר' סבטיני). הם כאןהם תיקנו ספינות, לקחו הפסקה ממסעות, ואולי החביאו אוצרות. מאוחר יותר צמח על חוף המצר מבצר בשם גיברלטר. אבל הוא הושמד על ידי האינדיאנים המורדים. העיר גדלה והתפתחה לאט לאט, אולי בין היתר בגלל ששודדי הים התיישבו כאן. הוא מצא את תקופת הזוהר האמיתית שלו לאחר קידוח באר הנפט הראשונה בסוף המאה התשע-עשרה.
שתי שמשות של Maracaibo
אגם Maracaibo ידוע בתכונה נוספת: יגידו לכם שיש כאן שתי שמשות - לבן ושחור. שחור הוא שמן, שמרבציו בתחתית המאגר הם עצומים באמת. זה נותן חיים לעיר, מאלץ אותה לצמוח ולהתפתח. למרות העובדה שהשאיבה של זהב שחור (לו רק ידע פיזארו שזהב אמיתי מסתתר לא בפרו, אלא בוונצואלה!) פעילה כאן מאוד, המים באגם נשארים צלולים.
השמש הלבנה של Maracaibo היא השם שניתן למוצרים שנוצרו על ידי אומנים מקומיים. תחרה סרוגה עשויה מחוטים לבנים. הדפוסים המורכבים שונים בכל פעם, כך שאף מפית אינה זהה. וזו אחת המזכרות האהובות על המקומות האלה.
Lightning Catatumbo
Maracaibo ידוע בתופעה נוספת בשם Catatumbo lightning. מעל מפגש היובל קטטומבו לתוך האגם בגובה של כחמישה קילומטרים, נצפה כל הזמן זוהר. ברק ללא רעם מתרחש כאן כ-1.2 מיליון פעמים בשנה. ניתן לראות אותם במרחק של עד ארבע מאות קילומטרים, כך שבעבר שייטים התמקדו בהם לעתים קרובות. במשך מאות שנים אנשים לא יכלו להסבירתופעה מוזרה, אז הומצאו אגדות יפות. המדע המודרני יודע את הסיבה לתופעה כל כך מוזרה: היא חבויה בהצטברות גדולה של גזים חמים מעל עמוד המים, העולים לשכבות הקרות של האטמוספירה ומגיבים שם. כך או אחרת, אבל הברקים המפורסמים מעטרים את הסמל של מדינת זוליה ומהווים נקודת ציון אמיתית של האזור.
ולבסוף אני אגיד לך…
האגם המפואר בגודלו וביופיו, לא רק נותן חיים לאנשים החיים על חופיו. בעמוד המים של Maracaibo ישנם מינים רבים של דגים ותושבים תת-מימיים אחרים. החופים מכוסים ביערות טרופיים עבותים ובאדמה חקלאית.
מקור השם Maracaibo אינו ידוע בוודאות. יש חוקרים הסבורים שהאינדיאנים קראו לאזור זה "מארה איבו", כלומר הארץ שבה יש הרבה נחשים. אחרים מאמינים שבמהלך הקרב צעקו האינדיאנים לפתע "מארה קאיו", מה שאומר שמרה נפלה, מת (מארה הוא שמו של הלוחם). אבל כך או כך, האגם הזה הוא פנינה אמיתית לא רק של האזור הקריבי, אלא של כל הפלנטה שלנו.
