העיר יפו, ישראל (נקראת גם יפו), היא מהעתיקות בארץ. פעם, בימי קדם, זה היה הנמל הראשי של המדינה בים התיכון. ההיסטוריה של העיר מתחילה בתקופת שלטונם של מלכי מצרים והכוח הרומאי. כיום יפו מאוכלסת בעיקר באוכלוסייה דוברת ערבית. בנוסף, העיר עצמה כלולה כיום בתל אביב. יפו (ישראל) מאפשרת לכם לקחת פסק זמן מהחיים המודרניים הקדחתניים, כמו גם להכיר את האטרקציות המקומיות. הוא מציע נוף נפלא של הים. בפרברים אפשר למצוא הרבה מסעדות ובתי קפה נעימים, רחובות צרים אטמוספריים ומונומנטים ארכיטקטוניים. כל זה יוצר טעם ייחודי של יפו על שפת הים. מה עוד מפורסם בעיר הזאת בישראל? נספר על האגדות והמראות שלה בפרסום זה.
אגדות העיר
יפו (ישראל), שאת תמונתה תוכלו לראות למטה, קשורה לכמה אגדות. חלקם מסבירים את שם העיר, בעוד שאחרים מתייחסים אליהעל ההיסטוריה של האטרקציות המקומיות. אז ישנן מספר אפשרויות למקור המילה "יפו". לפי אחת הגרסאות של האגדה, השם בא משמו של יפת, שהיה בנו של נח המקראי. על פי מיתוסים יווניים עתיקים, יש המקשרים את ההיסטוריה של המילה עם אמה של אנדרומדה, הנקראת קסיופיה. אולם, בתקופתנו, נראה שהאופציה האמינה ביותר היא שהשם הושאל מהשפה העברית הישנה. והמילה מתורגמת כ"יפה".
מאמינים גם שאם אדם נוגע בסמל גלגל המזלות שלו על גשר המשאלות המקומי ואז מסתכל למרחקים, אז חלומו יתגשם.
איך מגיעים ליפו מתל אביב?
מהחלק המרכזי של תל אביב ניתן להגיע לכאן במונית. ליפו זה יעלה בין 30 ל-40 ₪. בנוסף, ניתן להגיע לשם גם בתחבורה ציבורית. כך למשל אוטובוס מספר 46 יוצא מתחנת ההגנה או מרכז מרכז, מחיר הנסיעה יעלה 13 ₪. מונית מיניבוס מספר 16 תיקח אתכם לסוללה, משם תצטרכו ללכת עוד קצת ברגל לפרבר הישן. עדיף ללכת לתחנה שנקראת ארלוזורוב.
יש גם אפשרות נוספת: ללכת לאורך החוף ממרכז תל אביב ליפו. אבל זה נכון רק למי שלא מכביד ללכת ברגל עד 2.5 ק מ.
עיר העתיקה והחדשה
יפו מחולקת לשני חלקים. זו העיר העתיקה והחדשה. יותר מכל, תיירים אוהבים את החלק הראשון, שבו אתה יכוללהעריץ את המונומנטים הארכיטקטוניים המפורסמים, לבקר בגלריות ובחנויות מעניינות. בעיקר, מדובר במערב רחוב יפת, השוכן על גבעה. מכאן ניתן לראות את חוף הים. החלק החדש של העיר ממוקם במזרחו של אותו רחוב. אתה יכול לנסוע לכאן באוטובוס, אבל לרוב המטיילים מעדיפים ללכת ברגל כדי לראות את המראות, וללכת רק לפרברים.
רקע היסטורי
לראשונה העיר מוזכרת במקורות שהיו קיימים עוד לפני ישו. ה. למשל, יפו מצויה בדברי הימים של תקופת פרעה ממצרים בשם תחותמס השלישי.
ישנן אגדות שבאזורים אלה בנה נח את התיבה האגדית, ושלמה המלך סידר אספקה של עצים לבניית בית המקדש הראשון המפורסם בעתיד. זה היה המקום היחיד המותר באותה תקופה בו יכלו יהודים אורתודוקסים להתפלל. חומת הבכי הנוכחית היא שרידי בית המקדש השני, ששרד בצורה זו עד ימינו. במשך תקופה ארוכה הייתה יפו כפופה לרומא, ולאחר מכן מצרים (כולל בתקופת קליאופטרה), הערבים ונפוליאון ביקרו גם בעיר זו.
כמובן, בגלל המלחמות והכיבושים המתמשכים, המראה ההיסטורי של המקומות האלה אבדה. עם זאת, מה שירד לנו הוא בעל ערך מנקודת מבט תרבותית. תחילה נחשבה תל אביב לפרבר, אך בהמשך הפכה למרכז, והעיר העתיקה נכנסה ליישוב יחיד ב-1949.
יפו, ישראל: אתרי חובה
בשנות ה-90 בוצע כאן שיקום רחב היקף, נפתחו גלריות ותיאטראות, חנויות ובתי קפה, נבנו מספר רחובות להולכי רגל. יפו העתיקה (ישראל) הפכה לפרבר רומנטי אטמוספרי על חוף הים. בעיר יש הרבה אטרקציות היסטוריות ותרבותיות שמושכות את תשומת לבם של תיירים רבים ואפילו עולי רגל.
לדוגמה, מסגד אל-באהר, שהופיע על ציור של אמן בשם לברון בשליש האחרון של המאה ה-17. הוא הוותיק ביותר הפועל ביישוב זה. כיכר השעון ידועה במגדל השעון הציורי שלה, שנבנה ב-1906 לכבודו של עבדול-חמיד השני. מאוחר יותר הוא הודח במהלך אירועי המהפכה הטורקית הצעירה.
רוב מה שנמצא על ידי ארכיאולוגים באזור זה היה באדמה של גבעת יפו. כאן שוחזר השער המצרי, שגילו מוערך ב-3500 שנים. הבית מהתקופה ה-18, שנבנה על שרידי ביצור צלבני, מכיל כיום מוזיאון מקומי.
מה יכול תייר לעשות בעיר?
לגלריה הפרטית פרקשה יש את האוסף הגדול בעולם של פוסטרים היסטוריים של ישראל. אוהבי דברים כאלה יכולים לבקר במקום הזה ולגלות דברים חדשים רבים.
בנוסף לביקור במונומנטים היסטוריים, מטייל יכול לבקר גם בשוק הפשפשים המקומי. כאן הם קונים גם עתיקות וגם בגדים זולים עשוייםבד כותנה טבעי. בשוק אחר, נמל, תוכלו לקנות פירות ים טריים. יפו מפורסמת גם בחומוסיה המפורסמת, שלפי התל אביבים יכולה להיחשב הכי טעימה בארץ.
הכנסייה האורתודוקסית של פטרוס הקדוש
יש כנסייה רוסית ביפו, הכפופה לפטריארכיה של מוסקבה. המקדש נבנה על אדמה שנקנה בסיועו של א' קפוסטין (ארכימנדריט) במחצית השנייה של המאה ה-19.
אך עוד לפני בניית הכנסייה, היה באתר זה בית למשוטטים, שבו התקבלו עולי רגל שאומרים אורתודוקסיה.
קירות המקדש מצוירים בסצנות מחיי קדושים. לדוגמה, מפלס המקהלות וראש עמודי המזבח מעוטרים בתמונות של עשרה מתוך שנים עשר השליחים, בעוד ששאר חלקי הכנסייה מעוטרים בציורים של פאולוס ופטרוס.
חפירות בשטח הגן בראשות ארכימנדריט ואדריכל מירושלים ק' שיק סייעו למצוא את מקום קבורתו של הטביתא הצדיק, בו השתמר פסיפס מתקופת ביזנטיון של המאות ה-5-6. לאחר מכן, נבנתה קפלה מעל המקום הזה.
הכנסייה הקתולית
ביפו (ישראל), כנסיית פטרוס הקדוש נבנתה לא רק על ידי האורתודוקסים. יש גם כנסייה קתולית של המסדר הפרנציסקני. הוא נבנה עוד במאה ה-17. ואז, יותר ממאה שנים מאוחר יותר, המקדש נהרס, ולאחר מכן נבנה מחדש פעמיים נוספות.
המראה הנוכחי של הכנסייה ניתן בתקופה 1888-1894, והשיפוץ האחרון מתוארך לשנת 1903.
היום המקדש פתוח כל יום. שירותים אלוהייםמתקיימים בשפות שונות - ספרדית, לטינית ועוד רבות אחרות. וכו'. לכנסייה מבקרים מספר רב של עובדים מפולין המגיעים לכאן בשבת (כלומר בסופי שבוע).
לחזית המקדש יש צבע כתום עז, ומגדל הפעמונים מובחן בגובהו הגבוה. לכן הכנסיות של פטרוס הקדוש הן, במובן מסוים, ציוני דרך בפרבר הישן.
בלי לספור את ציורי הקיר עם טביתה ופרנציסקוס מאסיזי הצדיקים, חלונות ויטראז' רבים של המקדש מתארים סצנות מחיי קדושים מספרד. זאת בשל העובדה שהבניין הנוכחי הוקם מכספי המדינה המסוימת הזו. כנסיית פטרוס השליח הקדוש כוללת אזור עם חורבות מבצר סנט לואיס מהמאה ה-13.
יש ראיות שנפוליאון עצמו עצר כאן במהלך מסעות מצרים.
המקדש נבנה באתר זה מכיוון שליפו העתיקה יש משמעות רבה לנוצרים ברחבי העולם. כאן, על פי האגדה, קמה לתחייה טביתה (או טביתה, כפי שהם נקראים גם), שהיתה תלמידו של ישוע המשיח, על ידי פטרוס הקדוש..
